הספר סוקר פן מרתק בתהליך התכנון והפיתוח של העיר בתקופה של כמאה שנה, משלהי המאה ה־19, על החלומות והחזונות הרעיוניים לגבי דמותה הפיזית הרצויה של העיר, וכן תכניות אורבניות וארכיטקטוניות שנגנזו, ננטשו או נדחו. ירושלים הייתה מקור השראה וכר פורה לרעיונות ערטילאיים מגוונים ויצירתיים כדוגמת, קודש וחול, שלום ותקומה לאומית, אשר תורגמו למונחים פיזיים־צורניים: ירושלים של "אילו", היא עיר של חלומות, תקוות, ציפיות ואשליות שהתנפצו על סלעי המציאות. "ירושלים הלא־בנויה" משקפת את המעבר מעיר מיסטית של כתבי קודש לעיר מציאותית, מעבר שדרש שינוי בדרכי חשיבה, באופנות תכנון ובמגבלות ואילוצים פוליטיים וכלכליים.
"ספרו של דוד קרויאנקר... מאיר את רוח התזזית שהעיר הזאת מפיחה באוהביה ובתושביה ומעוררת ללא רסן את בלוטות היצירה והפנטסיה שלהם... חשיבותו של הספר נגזרת מהעובדה שאינו עוסק רק בחלומות בהקיץ ובדמיונם הסהרורי של חוזים פנטיים, אלא מביא גם תיעוד מדויק של פרויקטים רבים, שהוכנו על ידי מתכננים ובעלי מקצוע מהידועים בארץ ובעולם וחלקם אף עמדו לפני מימוש... בשל עושרו של החומר החזותי המעולה והמבט ההיסטורי הרחב, נוצרת פרספקטיווה מרתקת על מה שנבנה במשך השנים ונחשפים הרעיונות המניעים והעמדות הרגשיות מאחורי התכנון והדימוי העיצובי."
רן שחורי, הארץ, מוסף ספרים, 24 בנובמבר 1993